טיפוח היצירתיות, מתי מתחילים?
כהורים בעידן הזה, אנו רגילים שיש יועצים כמעט לכל דבר ובטח לכל הקשור בגידול ילדים, רגילים לקבל רשימה מפורטת של שלבי ההתפתחות, של מה עושים באיזה גיל ושלב..
מידע שלא קיבלנו מהאחות בטיפת חלב, מיועצת ההנקה, מהמדריכה להתפתחות, אנחנו מוצאים באינטרנט.
כשאנו שמים לעצמנו חזון לחיות חיים יצירתיים או רוצים להפוך להיות הורים מטפחי יצירתיות, יש באפשרותנו לקיים זאת בכל מעשה שהילדים שלנו חווים.
יצירתיות קיימת בשפה, קיימת בטבע, קיימת בתנועות הגוף, במדע ועוד..
לכן די לנו בחשיבה נטולת ביקורת , חשיבה פתוחה או פותחת... אסביר:
* כבר שהפעוטה מתחילה לזחול לכיוון חוט המטען או לשלט הטלויזיה אנחנו רצים לתת לה אחד ישן (חליפי)..זאת במקום לומר אסור..
* כשהיא מגיעה לעציץ אנחנו מתחילות לחשוב על ארגז החול..בעצם הילדים שלנו חווים כבר מההתחלה את העולם
דרך החושים, גירויים מבוקרים מפתחים אותם.
כאשר התינוק הזוחל שלנו חוקר חתיכה של נייר, מתקיימת שם למידה, אם נמנע ממנו זאת, נחסום את סקרנותו..
אז זה בגדול הפרנציפ.
בכל גיל הילדים שלנו מתנסים ובוחנים את גבולות הגוף והחושים - כך הם לומדים. ההתנסויות האלו מייצרות הזדמנות לשאלה פתוחה, שהם אינם יודעים את תשובתה, זו הזדמנות לגלות משהו לא צפוי. כאשר אנחנו מונעים זאת מהם, בטענה זה מלכלך, זה לא יעבוד, בשביל מה, זה רחוק וכו' אנחנו מבטלים את ההתנסות, מקטינים בהדרגה את הסקרנות ובסופו של דבר פוגעים בכח היצירה.
אז לסיכום: הילדים שלנו פועלים במרחב. כל שנותר לנו, זה לאפשר להם לחקור ולשחק באמצעות החושים במינימום התערבות, כשאנחנו דואגים לשלומם. משחק באוכל, קרבה לטבע, בילוי בארגז החול. מרקמים שונים יעזרו להם להכיר את העולם ואת גופם טוב יותר ולחוש בו בטחון - מכאן גם יטפחו את כוח היצירה הטמון בהם..